החלטה בתיק בר"ע 1212/05

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מ. רבס) מיום 1.11.05 בתמ"ש 9143/01 לפיה חויב המבקש בתשלום מזונות זמניים עבור ארבע בנותיו הקטינות.

2.         רקע עובדתי:

א .         הצדדים הינם בני זוג ישראליים נוצרים אשר נישאו ביום 14.5.89 בבית הדין הכנסייתי  והתגרשו ביום 28.6.02. מנישואי הצדדים נולדו להם 4 בנות שכולן קטינות.

ב .         המבקש שילם מזונות לקטינות בסך כולל של 3,000 ש"ח וזאת לפי ההסכם שנחתם בשנת 2002 בין המבקש לבין אמן של הקטינות.

ג .          ביום 22.6.05 הוגשה תביעה -  על ידי אמן של הקטינות (המשיבות) - להגדיל את סכום המזונות שהמבקש שילם מכוח ההסכם הנ"ל.

ד .         ביום 1.11.05 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, לפיה, כסעד ביניים בתביעה להגדלת סכום המזונות הנ"ל, חויב המבקש לשאת במזונות כל קטינה בסך של 1,000 ש"ח לחודש ובסך כולל של 4,000 ש"ח לחודש ל-4 הקטינות וזאת מיום הגשת התביעה, דהיינו מיום 22.6.05.

3.         אלה בתמצית טענות המבקש:

א .         טעה בית המשפט קמא בכך כי החליט שהמבקש לא שילם את הסך של 3,000 ש"ח מדי חודש כמזונות ל-4 בנותיו הקטינות ועל כן חייב אותו בתשלום סך של 20,000 ש"ח (4,000 ש"ח כפול 5 חודשים) מאז שהוגשה התביעה, ביום 22.6.05 כאמור לעיל.  

ב .         טעה בית המשפט קמא בכך כי גם אם החליט להוסיף סך של 1,000 ש"ח לחודש כתשלום מזונות, הרי הסכום המוערך הנו 5,000 ש"ח ולא 20,000 ש"ח כפי שחישב בטעות. 

ג .          כמו כן, טעה בית המשפט קמא בכך שעל אף שלא נתבקשו מזונות זמניים, שכן מזונות "כזמניים" משולמים על פי פסק הדין שניתן מלפניו, קבע תשלום מזונות זמניים חדשים על סך של 4,000 ש"ח וזאת גם בהתעלם מהעובדה כי המבקש נשוי בשנית ואב לילדה נוספת.

4.         אלה בתמצית טענות המשיבות:

א .         המשיבות מסכימות להפחית מהסך של 20,000 ש"ח את הסך של 15,000 ש"ח (3,000 ש"ח כפול 5 חודשים), כך שעל המבקש לשלם עתה עבור הפיגור סך של 5,000 ש"ח.

ב .         ובאשר לסכום המזונות הזמניים בסך של 4,000 ש"ח לחודש, המשיבות טוענות כי בית המשפט קמא פעל לפי ידיעתו השיפוטית וקבע את המזונות לפי צרכי הקטינות ואף פסק סכום קטן יותר מהסכומים הנהוגים בבתי משפט לענייני משפחה, על כן יש לדחות את הבקשה.

5.         דיון

א .         באשר לעצם קביעת המזונות הזמניים על-ידי בית המשפט קמא, הלכה פסוקה היא כי:

"המזונות הזמניים אינם אלא אחת מצורותיו של סעד זמני. טיבו של כל סעד זמני, וצו למזונות זמניים בכללו, שהוא ניתן למי שלפי סברת בית המשפט זקוק לו, עד שיתברר דינו. בדונו במתן סעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות, כאילו עמד להכריע בעניין סופית. בשקלו את העניין הסעד הזמני מתחשב בית המשפט באיזון שבין האינטרס של התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע" (ראו ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, לח(4), 105, בעמ' 108).

ב .         בבואו להכריע בדבר שיעור המזונות הזמניים לקטינות קבע בית משפט קמא, כי מאז נחתם ההסכם בשנת 2002 בין המבקש לאמן של הקטינות, בגרו הקטינות וצורכיהן גדלו. כמו כן, סבר בית משפט קמא כי הכנסתו בפועל של המבקש גדולה מזו שהצהיר עליה.  בית המשפט קמא הגיע למסקנה זו, בין היתר, בהתבסס על עובדה כי המבקש צירף רשיונות רכב של שתי משאיות והוא לא הכחיש כי משאיות אלו נמצאות ברשותו, או בשימושו והוא עובד יחד עם נהג שלו. כמו כן, נקבע כי בבעלות המבקש מכונית פרטית מסוג מרצדס.  יש לציין, כי המבקש טען שמכונית המרצדס שייכת לאשתו הנוכחית ואחזקתה, ממומנת על ידי עיריית חיפה. באישור שהגיש המבקש מטעם עיריית חיפה צוין רק כי אשת המבקש מקבלת השתתפות בקצובת רכב, אך לא נאמר בשום מקום כי אחזקתו של הרכב ממומנת באופן מלא על ידי עיריית חיפה.

לסיכום, בית המשפט קמא חייב את המבקש לשאת במזונות זמניים לכל קטינה בסך של 1,000 ש"ח לחודש.

ג .          בנסיבות המקרה אין הצדקה להתערב, בשלב זה, בהחלטת בית המשפט קמא. גם אם בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לכך שהמבקש נשוי בשנית ואב לילדה נוספת, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור מכיוון שסכום המזונות הזמניים שפסק בית המשפט קמא לקטינות הוא סכום סביר בהחלט והוא עדיין נמוך מהסכום המינימלי הנפסק בתביעות למזונות קטין, כפי ציין זאת בצדק בית משפט קמא. בהקשר הזה יש להעיר כי רוחב שיקול הדעת המוענק לבית משפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור (ראו בר"ע 603/04 פלונית נ' פלוני, [פדאור (לא פורסם) 04 (15) 599]).